קצרצרים#11 - הילד.ה שלי הוא/היא לא אני

בפרק הפעם שיחה בה אני משתפת אתכם ההורים במחשבות על הקושי לדעת לאתר את הקו הדק בין סיוע, תמיכה ,מענה לצרכים והרצון שלנו להיות בשליטה, למנוע, לגונן. פעמים רבות אנו חווים בלבול ביננו לבינם ולא בטוחים איפה אנחנו נגמרים והם מתחילים. לעיתים חוויות הילדות שלנו מרימות את ראשן ולא מאפשרות לנו לראות את המצב בבהירות. אנחנו מתבלבלים בין הזדהות לאמפתיה בין תמיכה ונוכחות הורית להרגשה שאני חווים את החוויות שלהם בעצמנו. הרצון שלנו כהורה למנוע כאב, סבל או התמודדות מבן או בת הנוער שלנו עשויה לפעמים להיות גוננות יתר
שתאותת לבן או בת הנוער שהם לא מסוגלים /חסרי אונים
ברקע תמיד הכוונות טובות ומלאות באהבה לעיתים בביצוע אנחנו לא מצליחים. בשיחה דיברתי על מדוע קשה לנו לייצר את הנפרדות הזו. מהם כפתורי ההפעלה שלנו, מה המטרה שלנו כשאנו פועלים מול בני הנוער ועל מה שווה לשים לב ולהתאמן.