ג/ 117 - מוסר המלחמה הישראלי

כותרת משנה: שיעור 117 - ח"ג, השלמת פרק מא[5], פסקאות 30-27

תאריך: שני, כח אייר התשפ"א

תקציר: בהמשך לביאור עקרונות הענישה שבתורה לימד הרמב"ם את טעמן של מצוות אחדות מדיני המלחמה שבתורה: מחיית עמלק, דיני "התקנת יד ויתד" לנקיות ודין "אשת יפת תואר".

בהקשר למחיית עמלק - לימד על עיקרון הענישה הקולטיבית באיזון הראוי שאליו התורה מדריכה,

בהקשר ל"התקנת יד ויתד" - לימד על ערך הנקיות יחד עם העזר שבדבר לעורר למודעות להשגחה הא-להית הנילוות למחנה ישראל ועל הרמה המוסרית הראויה לשרור במחנה ישראל ועל מגמת מלחמתם "להישיר לעבודת ה' " ולתקן את העולם, ולא להלחם מתוך מטרות השחתה והחרבת עולם,

ובעניין היתר "אשת יפת תואר" הראה הרמב"ם כמה צניעות, איפוק ורגישות מוסרית דרשה התורה מחיילי ישראל למרות ההיתר שהתירה להם התורה, שאף הוא הותר בלית ברירה עבור מי שאינו יכול לעמוד כנגד יצרו.

בסוף הפרק סיכמנו את מבנהו ומהלכו והתייחסנו גם לטעם שמצוות שונות הושמטו מפרקנו ולא הוטעמו בו.