פרק 119: פסיכולוגיה ניהולית במצבי חירום לצוותי משאבי אנוש וגיוס. השיחה של מורית עם פרופ’ אורן קפלן

פרק 119: פסיכולוגיה ניהולית במצבי חירום לצוותי משאבי אנוש וגיוס. השיחה של מורית עם פרופ' אורן קפלן

אנחנו 11 ימים לתוך המלחמה – חרבות ברזל, 17/10/2023

פרופ' אורן קפלן הוא פסיכולוג קליני, מתמחה בחוסן והתמודדות במצבי חירום. מטפל בקליניקה בכפר סבא,  מנהל התוכנית לפסיכולוגיה חיובית בלהב, מנחה ויועץ בהסתדרות הרפואית לישראל. לשעבר דיקן הפקולטה למינהל עסקים ונשיא המכללה למינהל.

האם כולנו כרגע בטראומה? בפוסט טראומה?

אנחנו מדברים על טראומה ואני יודעת שאתה עובד גם בימים הללו עם חיילים בשטח וכמובן עם אחרים שמתמודדים עם מצבי חירום, ואני רוצה לשאול אותך קודם כל לגבינו. מי שעל הקו הם צוותי משאבי אנוש וגיוס, ובשבוע שעבר דיברנו על זה שרבים מאיתנו חוות וחווים סוג של הלם, שקיעה, קושי בתפקוד. היו לי כמה שיחות ששאלנו את עצמנו האם זו טראומה או פוסט טראומה?

פוסט טראומה מוגדרת קלינית כחוסר יכולת לחזור לחיים ולתפקוד לפחות 30 יום אחרי האירוע. בזמן טראומה, כל תגובה היא לגיטימית ולא נחשבת בעייתית (בין אם ניתוק או תפקוד רגיל), ואין אינדיקציה של תגובה קיצונית בזמן אמת, מנבאת טראומה. רוב האנשים זוכרים, כואבים, אבל לא מפתחים PTSD, ולא תמיד זה קשור לעוצמת הפגיעה. יש אנשים שמפתחים PTSD גם בלי להיות במקום, אלא הפחד/אובדן האמון, החוויה האינטנסיבית יכולה להפוך לפוסט טראומטית.

ככל שיהיה אפשר להחזיר אנשים לעשייה שלהם יותר מהר, תהיה אינדיקציה לזה שהם יהיו שמורים. בפוסט טראומה ממשיכים לעבד אותה גם כשחלפה/לא נמצאת. 

מה לעשות אם בזמן אירוע טראומטי אנחנו מזהים מישהו מנותק. בהתקף חרדה

פרופ' קפלן דיבר על מקרים של דיסוציאציה – התקף חרדה  Acute Stress שקורה צמוד לאירוע (לא מספר ימים אחרי), והציע לעבוד עם טכניקות להחזרה ל"כאן ועכשיו" –

מודל מעש"ה – מוצג כאן באתר "הביננו" – https://havinenu.com/articles/masha-model/

מ – מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגע החרדה, מחויבות המעניקה תחושת ביטחון. לדוגמה, ניתן לומר לנפגע: “שמי מורית, ואני איתך ואני לא הולכת לשום מקום”.

ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, על ידי הוראות פשוטות, שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמה: במצב של אירוע דקירה, ניתן לומר לאדם הנפגע: “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.

ש – שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע: “זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה”. כן אפשר לומר: “תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו?”, או “כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך?”. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.

ה – הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום לדוגמה, מומלץ לומר לנפגע: “לפני שתי דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכול כבר מאחורינו”.

איך להתכונן כדי להיות יותר מוגנים מפני טראומה?

אורן הציג טכניקה שמכונה עש"ן ד"ק שפיתח דני חמיאל. הדגש היה להתכונן על התרגול הזה לא בזמן חירום, כדי שנוכל לחזור אליו ולהיעזר בו בזמן חירום

המודל השני שהציג פרופ' קפלן הוא טכניקת עשן ד"ק של דני חמיאל: 

עצור – לעצור

שרירים – כיווץ שרירים

נשימה – נשימה ושאיפה ארוכה (דגש על השאיפה דוקא ולא על הנשימה פנימה)

דיבור פנימי – מכוון

קדימה

יש ברשת הרבה הסברים והדגמות של השיטה למשל כאן – דני חמיאל עצמו מדגים

המלצה – לשתף את המנהלים בכלים ובמודלים ואפילו לתרגל ביחד בסשנים בזום / פיזיים של הארגון וההנהלה.

2 המשתנים המרכזיים לבניית חוסן ומניעת PTSD 

1. Social support – תמיכה חברתית
2. חיבור לחוזקות ועשיית הליבה שלי. שיודע במה אני טוב ומחובר. להסיח דעתי מהאירועים הדרמטיים. החיבור הזה בין תמיכה חברתית ושכל אחד יעשה את מה שטוב בו, לראות איך אפשר לבטא את עצמך דרך העבודה, להעסיק את עצמך במה שצריכים לעשות, 

המיקוד בהכנות הללו יכול למנוע אירועי טראומה בהמשך 

כשאנחנו מדברים על "עשייה", נתינה יכולה להוות תרומה להתמודדות – התנדבות / תרומת הארגון לעובדים בחוץ

תרומה ועזרה למילואימניקים. להראות אכפתיות לקהילה המקומית של העובדים, שהתקשרו הביתה

אנשים מאבדים טעם לבוא לעבודה. תחושה שהפרויקט של אתמול לא מעניין אותי. בוחן מחדש הכל. גם את יחסי העבודה שלו. בודקים את רציפות העבודה, ולכן חשוב לייצר רציפות תעסוקתית. 

בתקשורת הניהולית יש מרכיב של אחריות תאגידית

נכון שהתנדבות/תרומה זה לא רכיב הכרחי, הוא beyond compliance, אבל הוא חלק מתפיסה של ארגון שיש לו ערכים, שיש בהם מרכיב של תרומה לחברה, הגנה לעובדים ושמירה על ה well being

מרכיב של engagement של העובד – עובד עושה אחורה אל הבית, וזו הזדמנות לחבר, שירגיש שבא לעבודה ויש לו מקום שנותן לו משמעות / יכולת להתנתק, יש לזה חשיבות

חשוב לשים לב שיש לארגון ולמוביליו עניינים כלכליים מול עובדים בתקופה הזאת. הלחץ הכלכלי על ארגונים יהיה גדול. רכישות פוחתות. שינויים גדולים. ארגון חייב לנהל סיכונים. אין טעם לנדיבות שתוביל לפשיטת רגל. עד כמה שניתן, יש ארגונים שהמצב גם משתפר בזמן מלחמה. מי שרוצה לשמר עובדים, זו ההזדמנות להראות את זה, להוכיח את זה, לייצר engagement כדי לשמר ולחבר עובדים.

רוצה להיות בקשר עם פרופ' אורן קפלן בהמשך?

• מייל: oren@kaplan.org.il
• נייד: 054-8181849 (הכי קל דרך וואטסאפ)