”בין כה וכה לא נגמור את הערבים...” האסטרטגיה הישראלית של התשה בלבנון: 1970 – 1972 – יניב פרידמן

"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.

לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל