ב/ 078 - נבואה טבעית ונבואת שליחות

 

כותרת משנה: שיעור 78 - ח"ב, פרק לב[2], פסקאות 5-6

 

תאריך: רביעי, ו אלול התש"ף

 

תקציר: הרמב"ם הביא מקורות לדבריו בעניין שני היסודות שלימד והדגיש בכלל הנבואה, (דהיינו יסוד טבעיותה, כלומר אפשרותה המונחת בטבע האדם והצורך בהכנה אליה והוצאתה מן הכח אל הפועל בשלימויות השכל, הדמיון והמידות. וכן יסוד תלותה בחפץ האלוקי כך שאפשר שאף המוכן לה לא ינבא, אך לא ינבא הבור מ"מ).

הרחבנו בהקשר של טבעיות הנבואה וביארנו שנבואה כזו היא נבואה של השגה ולא של שליחות (והיא עיקר הנבואה לרבינו, לעומת העיקרים שאצלו נבואת השליחות היא העיקרית). וכן ציינו והוכחנו שבדבריו הללו הרמב"ם חולק על ריה"ל ומאפשר באופן תיאורטי נבואה אף לשאר אומות העולם, שאפשרות הנבואה מונחת לדעתו אף בטבעם (אלא שבפועל היא נמנעת מהם מסיבות שונות).

עוד למדנו את מקורותיו של הרמב"ם ליסוד השני שבנבואה שהוא תלותה גם בחפץ האלוקי, מלבד ההכנה, וביארנו את דבריו בזה שבפסקה 6.