מהפציעה בעזה לבמה בצמאה

אחד הרגעים המרגשים ב׳צמאה׳ תשפ"ה, היה הרגע שבו שמעון כהן, נכנס לבמה לקול שירת 'עוצו עצה ותופר', ואמר את תפילת 'מי שבירך לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון' יחד עם כל הקהל.

בשביל שמעון זו הייתה סגירת מעגל מרגשת. הניגון עוצו עצה ליווה אותו מאירועי ׳צמאה׳ תשפ"ד, יום לפני שנכנס חזרה ללחימה בעזה, וזה גם היה המשפט שהוא כתב על קיר אקראי בעזה, יום לפני שנפצע קשה מפגיעת פצמ"ר ישירה.

אבל הסיפור של שמעון עם ׳צמאה׳ הוא הרבה מעבר לזה. הוא סיפור על האור של החסידות, שרלוונטי דווקא לדור שלנו, זה סיפור על הכוח של הניגון החסידי לפתוח את הלבבות ולקרב נשמות, וזה בעצם הסיפור של כולנו - של עם ישראל כולו.

הללו מגישים לכם פרק מיוחד המלווה את שמעון כהן במשך שנה שלימה, החל מפציעתו בעזה, עובר בתהליך שיקומו וכלה ב׳צמאה׳ השנה - תשפ"ה.