איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? - פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול.
***
פרק שעוסק בסוגיות ליבה לפי שיטת הרמב"ם: למה העברית נקראת לשון הקודש, האם העברית היא לשון הסכמית ככל הלשונות או יצירה אלוהית, ומדוע נבחר דווקא רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה.
בשיחה עם ד"ר דורון יעקב על לשונו של הרמב"ם ביררנו איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, ובמה הוא שהשפיע על עברית ימינו. בפרק תכירו את הרגישות הלשונית של הרמב"ם - על תיקוני הלשון והעריכה שלו את עצמו, על המודעוּת שלו להבדל בין תרם תרומה ובין הרים תרומה, ועל החלטתו לכתוב את משנה תורה בלשון חז"ל דווקא (ובפרק בדקנו אם אכן הוא הצליח בכך).
בפרק ניסינו להבין מתי בחר הרמב"ם להשתמש במובהק בלשון המקרא, נגענו בהשפעה הלא מודעת של הערבית עליו (בתחומים שונים: שם המספר, אוצר מילים, תחביר) ועל השפעת הארמית עליו - כולל מדוע הוא לא תרגם את המונחים הארמיים מיגו ואסמכתא.
עוד הדגמנו כיצד מפירוש המשנה לרמב"ם לומדים על הגייתו של הרמב"ם עצמו, ומדוע המילים שהוא חידש מועטות כל כך.
***
ד"ר דורון יעקב – מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל את אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון, וחקר את לשון הרמב"ם.
התארח בפרק 69 בקולולושה בנושא מסורת העדות.
***
הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il