פרק 85: כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד) / ד”ר יאיר אור

השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".

***

זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית –  מלא או חסר.

למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה – אם נכתוב כוח או כח; שירות או שרות –  עורר מלחמות רבות כל כך? בחלק הרביעי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור ניסינו לענות על השאלה.

בפרק מוצגים 3 הבעיות המרכזיות שיש בסוגיית הכתיב בעברית (חוסר אחידות, שתי מערכות כתיב - מלא וחסר, חוסר ייצוג לתנועות), וכן ההצעות השונות למתן מענה לנושא: מן ההצעה לחייב ניקוד מלא תמיד, דרך ההצעה לכתוב בכתיב מלא כבר בכיתה א, וכלה בהצעה המהפכנית של האקדמיה ללשון אשר נתקלה בהתנגדות עזה מהציבור (כולל האמירה "אתם שורפים את התלמוד!"): להוסיף שני סימנים חדשים לאותיות האל"ף-בי"ת העברי.

בפרק תתוודעו ל"מהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20", לפי ד"ר אור, מהפכת הכתיב הדקדוקי של ילין, וכן תכירו את ההצעה המפתיעה של נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי לחולל שינוי בכתיב בעברית, ואת ההצעה הרדיקלית שבה תמכו איתמר בן אב"י וז'בוטינסקי: להחליף את הכתב העברי בכתב הלטיני!

עוד בפרק: באיזו שיטת כתיב נקט ועד הלשון בפרסומיו בעוד הוא דן בנושא; מהו הצעד השערורייתי שבו נקט עורך החוברת של ועד הלשון בשאלת הכתיב (צעד שכמעט גרר מודעות התנצלות בעיתונים!), ועל ההצעה לכתוב בעברית בדומה להוספת אל"ף ביידיש - הצעה שהאקדמיה ללשון קבעה אותה הלכה למעשה וחזרה בה.

בסוף הפרק תגלו איזו שיטה "ניצחה" בוויכוח.

***

ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.

חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.

***

הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il