יגאל קיפניס על סאדאת, סינוואר וסנוורי ההנהגה הישראלית בשני הקצוות הגורליים של יובל 1973-2023

השאלה הניצחית, ״מדוע איננו לומדים מההיסטוריה״, מעסיקה - למרבה הצער והדמים - היסטוריונים יותר מאשר את תלמידיהם (ולעתים גם בניהם) המגיעים לעמדות הכרעה.

ד״ר יגאל קיפניס, חוקר מלחמות ישראל, רקען המדיני והבטיהן המודיעיניים, חוזר לשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. קיפניס, דור מלחמת יום הכיפורים, טייס מסוק בחיל האוויר, מנתח את הנסיבות המוסדיות והאישיות בשני האירועים המקבילים של 6 באוקטובר 1973 ו-7 באוקטובר 2023. האירועים שונים ומה בדיוק התרחש לפני שנתיים טרם נודע דיו, הוא מציין, אך רכיבי קבלת ההחלטות דומים.

תהייה קודמת לבירור היא מהו בסיס הידע - אמיתי, משוער, מדומה. כשהחוויה הפרטית והכללית מאבדת מעוצמתה המיידית ונשאר רק הזכרון הכתוב והנלמד, מדוייק או מסולף, נמוגים גם הלקחים.

המטה הכללי של צה״ל והצמרת הבטחונית בכללה אויישו לפני שנתיים בילידי שנות ה-60׳ וה-70’. למשל, אליעזר טולדנו, ראש אגף אסטרטגיה ואיראן, שהיה אלוף פיקוד הדרום עד שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר, הוא מילדי מלחמת יום הכיפורים - נולד ב-12 באוקטובר 1973, יום מפנה במלחמה. 

אצלו, כמו אצל עמיתיו, הפתעת יום כיפור, נכון יותר לומר ״מופתעות״, בגלל היסוד העצמי בה, היא מורשת דו״ח אגרנט וספרי זכרונות ופולמוס שלא כולם היטיבו לשקף את ההקשר המורכב; ולכן היה צה״ל יכול להתיימר ללמוד את 1973 בלי להבין שהוא חי במהדורה הבאה שלה.

קיפניס מעורה ומעורב במחאה נגד ההנהגה הפוליטית של ההפיכה המשטרית ומלחמת עזה. הוא משוכנע שמתוך פעילי המחאה, הצעירים מבני דורו, יכולה וצריכה לקום הנהגה חדשה לאומה הישראלית המיוסרת.

אולפן: אמנון האס
עריכה: עופר בדרשי

הפרק הקודם עם יגאל קיפניס

https://open.spotify.com/episode/4oBTJiuwSaikpjYOkbiuH3?si=A2YgVSeRReqP03c-ozvhkA