ג/ 067 - הקשיים הגדולים שבעניין הניסיונות שבתורה ופתרונם

כותרת משנה: שיעור 67 - ח"ג, פרק כד[1], פסקאות 1-4

תאריך: ראשון, יח שבט התשפ"א

תקציר: פתחנו בביאור השייכות והצורך להכליל ולבאר את עניין הניסיון בסוף פרקי ההשגחה.

בתחילת הפרק הרמב"ם הצביע על שני הקשיים הגדולים שיש בתפיסת עניין הניסיון הרווחת (שהם: הקושי המוסרי לייסר צדיק בלא שחטא, והקושי כאילו ה' אינו יודע בלי שינסה וייבחן את המנוסה), ודחה אותם מכל וכל (שעניין הניסיון בתורה אינו ייסורים לצדיק כלל בשום מקום, ואף אין מטרתו לחדש דבר שלא היה ידוע לה' אלא להוות דוגמא עבור שאר בני האדם ולחדש להם בלבד ולקבע בלבבם יסודות אמונה שלא היו ברורים להם מבלעדי הניסיון).

בהמשך הפרק עתיד הרמב"ם  לבאר לפי עקרונותיו כל אחד מששת הפעמים שבהם נזכר הניסיון בתורה.

בכלל דברי הרמב"ם עמדנו על המשמעות הפרשנית המדויקת שנתן הרמב"ם למושג ניסיון.