כותרת משנה: שיעור 57 - ח"א, פרק נג
תאריך: חמישי, כו טבת התש"ף
תקציר: הרמב"ם ביאר על ידי דוגמאות (מפעולת האש והכח השכלי) שיש אפשרות שיבואו פעולות שונות מכח אחד (וממילא ברור שאין כל הכרח להרכבה בפועל בשל ריבוי פעולותיו, וממילא ניתן לייחס לה' ריבוי פעולות בלא לפגוע בטוהר אמונת אחדותו), והוסיף שהבנה זו היתה מקובלת גם על "בעלי התארים החיוביים" ושלא מחשבה זו הביאה אותם למסקנתם בייחוס ריבוי התארים אלא טעויות אחרות. ועוד ביאר הרמב"ם בפרקנו מה היו הטעויות הללו, וביאר הן את טעותם של ההימשכות אחר פשטי המקראות, והן את מחשבתם שהכרחי לייחס לה' באופן חיובי חיות, דעה, רצון ויכולת, שהרמב"ם דחה מחשבה זו, והראה את הכשלים שבה.
ג/ 043 - הכשלים החמורים וההפרזה של הכתות המוסלמיות בעניין ההשגחה
ג/ 042 - הטעויות החמורות של אפיקורוס ואריסטו בהשגחה
ג/ 041 - הרעות לצדיקים והטובות לרשעים כגורם הראשי להכחשת ההשגחה והידיעה
ג/ 040 - סיבות הכחשת ההשגחה והידיעה הא-להית
ג/ 039 - סוד ההשגחה להרמב”ם, והשיטות השונות במקומו ותפקידו של הרע במציאות
ג/ 038 - מהלכו של הרמב”ם להסברת טובה הכולל של המציאות
ג/ 037 - האם הבורא מסוגל לברוא אבן שלא יוכל להרים?
ג/ 036 - האם קיימים דברים בלתי אפשריים גם מבחינת הבורא?
ג/ 035 - היחס לדברי חז”ל בענייני אסטרונומיה ומדע
ג/ 034 - הסיוע מסוגיית התכלית לאמונת חידוש העולם
ג/ 033 - עוצם ממדי היקום ביחס לאדם, ומשל מכונת המחטים
ג/ 032 - סוגיית תכלית העולם לרמב”ם ולשאר חכמינו
ג/ 031 - ”כֹּל פָּעַל ה’ לַֽמַּעֲנֵהוּ”, ”וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו”
ג/ 030 - תכלית המציאות נשגבת מבינת האדם
ג/ 029 - שאיפת ההשתלמות וההידמות לבורא המוטבעת במציאות כולה
ג/ 028 - ראיה לחידוש העולם מהכוזרי והרמב”ם
ג/ 027 - מדוע לדעת הרמב”ם אין תועלת בחיפוש התכלית שיש לא-לוה בהמצאת עולמו?
ג/ 026 - ”כָּל־אָרְחוֹת ה’ חֶסֶד וֶאֱמֶת”
ג/ 025 - ”אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל־ה’ יִזְעַף לִבּוֹ?!”
ג/ 024 - הטוב הא-להי שבמציאות למרות מציאות המומים המולדים ופגעי הטבע
Create your
podcast in
minutes
It is Free
EconTalk
The Hillsdale College Online Courses Podcast
The Scriptures Are Real
Real English Conversations Podcast - Learn to Speak & Understand Real English with Confidence!
The Unteachables Podcast