איך הוא צריך להגיב שהילדה שלו מדברת אלי בצורה בלתי נאותה?

מכירים את זה שאחד הילדים של בני הזוג מתנהג אליכם בצורה לא ראויה? מדבר לא יפה, מקלל, מתחצף או פשוט מתעלם? אנחנו נעלבים, מתעצבנים, התנהגות כזו ומילים כאילו לא מקובלות עלינו. 

אנחנו מצפים מבני הזוג שלנו לטפל בכך, לדבר עם הילד, לשים גבול, לתת עונש. לדאוג שזה לא יקרה שוב. מבחינתינו הדרך לטפל בכך מאוד ברורה. 

אבל מה עם בן הזוג שלנו חושב אחרת? מה אם הוא לא מוכן לטפל בכך? או מוכן אבל לא מצליח? מה אם הוא לא נותן לנו גיבוי כמו שחשבנו? איך זה משפיע על הזוגיות שלנו ואיך באמת נכון להתמודד במקרים כאילו?

הפתרון, כמו בהרבה מקרים בפרק ב' 😊 מורכב יותר מרק לקבוע שהתנהגות הילד לא ראויה, ולצפות מבני הזוג לטפל בכך. הוא מצריך התבוננות רחבה יותר וחשיבה זוגית משותפת. 

בפרק הזה אנחנו מתארים את המורכבות ומציעים את הדרך להתמודד, בלי להכנס למאבקים בזוגיות, ובלי להעמיק את המאבק עם הילד.