ב/ 077 - שלוש דעות בנבואה

כותרת משנה: שיעור 77 - ח"ב, פרק לב[1], פסקאות 1-4

 

תאריך: שלישי, ה אלול התש"ף

 

תקציר: התחלנו בלימוד פרק לב בו הציג הרמב"ם שלוש דעות במהות הנבואה. דעת ההמון שכולה בחפץ אלוקי בלא דרישת הכנה מהאדם (מלבד תיקון וטוב מוסרי), דעת הפילוסופים (אלה שהודו במציאותה) שעיקרה הוצאה מהכח אל הפועל את שיא שלימויותיו של האדם השיכליות והמידותיות המאפשרת השגה והתחברות לשפע השיכלי השופע מאת הא-ל, ודעת התורה ויסודה להרמב"ם שלפיה ההכנה לנבואה הכרחית והגעתה לכל מוכן לה היא טבעית בדומה לפילוסופיה אלא שכל הטבע הזה תלוי לפי התורה בחפץ אלוקי באופן שהנבואה יכולה להימנע בחפץ אלוקי ניסי גם מן המוכן לה.

בכלל הדברים השווינו בין מהות הנבואה לפי הרמב"ם לבין מהותה לפי ריה"ל.