כותרת משנה: שיעור 54 - ח"ב, פרק יט[1], פסקאות 1-4
תאריך: רביעי, ט תמוז התש"ף
תקציר: למדנו את ראשית פרק יט בו ביאר הרמב"ם את יסוד הבדל בין תפיסת הקדמות הדוגלת שחוקיות המציאות כולה מחוייבת לבין תפיסת המציאות לפי סברת החידוש שדוגלת שהעולם נוצר וקיים בכוונת מכוון, ובהמשך לזה ביאר הרמב"ם את דרכו בביסוס החידוש על פי עיון בטבע המביא להבנה שניתן להבין את עמידת הטבע וקיומו רק בכוונת מכוון ולא בחיוב (וזה על פי הנחות פילוסופיות ולא לפי דרך המדברים).
הראינו שבדרך זו כבר דרך הכוזרי בדחיית הקדמות, וכיצד הרמב"ם הציג את אותם הדברים רק שבהרחבה גדולה בהרבה ובדגשים מיוחדים.