ג/ 044 - ”כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט... וְאֵין עָוֶל”

כותרת משנה: שיעור 44 - פרק יז[3], פסקאות 13-16

תאריך: שלישי, יד טבת התשפ"א

תקציר: הרמב"ם הדגיש מהו המניע היסודי הנכון של כל דעה שנאמרה בסוגיית ההשגחה שהביאה למסקנותיה (אריסטו, אשעריה ומועתזילה), במגמה להראות כיצד דעת תורתנו בהשגחה וסודה כוללת את היסודות הנכונים כולם יחדיו בלא סתירה.

אחר, הוא ניגש לבאר את דעת התורה ביסוד ההשגחה, המדגיש את הבחירה החופשית שניתנה לאדם ואת הצדק המוחלט של ההשגחה עליו לפי מעשיו ולפי חכמתו ש"כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט", יחד עם השגחה כללית על הטבע וכל יצוריו שלא נעלם מהם דבר לפני בוראם יתעלה.