ג/ 075 - הטעמים שישנם בהכרח לכל המצוות, והטעמים להסתרתם

כותרת משנה: שיעור 75 - ח"ג, פרק כו[1], פסקאות 1-4

תאריך: רביעי, כח שבט התשפ"א

תקציר: הרמב"ם לימד על שתי דעות בעניין המצוות, שהן כעין שתי הדעות שישנן בכלל הפעולות
הא-להיות בטבע: דעת ה"מדברים" שהכל פעולות ומצוות מהא-ל לפי חפצו בלא תכלית, ודעת התורה שלפיה לכל פעולות הא-לוה תכליות חשובות וחכמה, ולכל מצוותיה תכלית וטעם.

הרמב"ם מסביר שאף שחלק מהמצוות אינו מובן, והן המכונות "חוקים", הרי שמוסכם בישראל שלכל המצוות כולן ישנן תכליות וטעמים מועילים וחשובים. 

הרמב"ם הביא לכך ראיות מהכתובים ומדברי חז"ל.

בשולי הדברים הוספנו חידוד להגדרת ה"חוקים" לפי משנת הרמב"ם ומדוע הם מביאים את הגויים גם להקשות עליהם וגם לפליאה מחכמתם הרבה, וכן עסקנו בטעמים להסתרת טעמי התורה והכללתם בסתריה.