פרק 57 - עם ד”ר שירלי הרשקו, מומחית לטיפול בהפרעות קשב

איך מתמודדים עם הפרעת קשב בקרב יזמים?

.

הכי חשוב - מודעות ואבחון

5-10% מהאוכלוסייה הם עם הפרעות קשב הנובעות מחוסר איזון של דופמין במוח. זה לא עובר בילדות וממשיך בבגרות.  למרות הדרך שבה אנחנו רגילים לחשוב על הפרעות קשב, זה לא נוגע רק ללימודים, אלא גם ביחסים חברתיים, משפחה, זוגיות, עבודה. 

 

קשיי קשב יכולים להיות לכולנו. מה מבדיל קשיי קשב יומיומיים רגילים להפרעת קשב?                                                         בהפרעת קשב יש קשיים משמעותיים ויומיומיים, תקיעות, וזה לא כתוצאה מאירוע חיים מלחיץ או מצב נפשי מסוים.

 

איך נראה תהליך האבחון?

אצל מבוגרים - יש יותר בסיס לבדיקה דרך שיחה עם איש מקצוע מומחה: מה היה בילדות, איפה אתה רואה את זה בכל מיני תחומים בחיים שלך, עד כמה הקשיים גדולים וכו'.

אצל ילדים - האבחון יהיה ביחד עם ההורים, מורים, שיעידו גם הם מהצד איך הקשיים באים לידי ביטוי.

כשהיינו קטנים קראו להם "הילד המופרע/העצלנית" - היום יש מודעות, אבל בעיקר מול ילדים. המבוגרים עדיין נותרים ללא מענה ומודעות.

 

האם יש אובר אבחנה היום? אל מול כל ההצפות של החיים שלנו וקצב החיים המהיר? 

שירלי מסבירה שהפרעת קשב לא יכולה לנבוע ממסכים/חינוך/תזונה, כי זה משהו נוירולוגי - חוסר בדופמין. 

לכן טיפול תרופתי עוזר רק למי שיש לו בעיה, ולא יצליח לעזור למי שאין לו הפרעת קשב. גם לצד כמות הגירויים העצומה שמציפה אותנו ביומיום, יש הבדל גדול בהתמודדות של מי שבעל הפרעת קשב לבין מי שלא.

לכן חשוב מאוד ללכת לעשות אבחון מעמיק - אבחון כזה ייתן תשובה חד משמעית; בגלל זה אני מתאמץ, לא מקשיב, מאחר. אני לא עצלן, אני לא דפוק. הנה הסיבה. המודעות היא עוצמתית.

 

הפרעות קשב בסטארטאפים

"הפרעת קשב היא כח העל של הסטארטאפיסטים":

חשיבה יצירתית, מוח ייחודי, רעיונות מדליקים,  המון סקרנות, מקוריות, ספונטניות, אמביציה, דינמיות - יש המון דברים שהולכים יד ביד עם חיי היזם.

 

מצד שני, עומדים גם הקשיים:

- התארגנות עם הזמן - יש קושי לתפקד עם הזמן. בבסיס של מי שבעל הפרעת קשב יש תפיסת זמן שגויה, ואחת מהנטיות הנפוצות כתוצאה מכך היא דחיינות. 

הורמון הדופמין נקרא גם "הורמון ההנעה", יש לו תפקיד חשוב בייצור מוטיבציה. כשיש בו מחסור בגין הפרעת קשב, יש קושי גדול להתחיל משהו, להתמיד בו לאורך זמן ולסיים. מי שסובל מזה מרגיש המון לחץ.

בתוך עולם הסטארטאפים יש סביבת עבודה לחוצה ודדליינים משמעותיים. איך אפשר לגשר על הקשיים?  

פה חשובה ההכרה, לספר למנהל ולעמיתים. להסביר - "אתה לא זורק ולא עצלן" - אתה בא עם קושי וגם עם פתרונות:

1. תנו לי דדליינים קצרים
2. תזכורות כל יום, מה קורה, לאן הגעת
3. חדר עבודה יותר שקט 

 

בתור מנהלים, יכול להיות לנו קשה לבלוע את הצרכים האלה בתוך הסטארטאפ, שמסתמך כל כך על יוזמה ועצמאות. לכן דוגמה של צרכים אחרים יכולים לעזור לנו לראות את המצב בבהירות - אם היה נכנס בן אדם עם כסא גלגלים או משקפיים לחברה, זה היה לנו מובן מאליו שהוא צריך עזרה בדברים מסוימים, ולא לבקש ממנו להתאפס על עצמו לבד ולפתור את הקשיים שלו. ככה גם עם הפרעת קשב, שהיא "שקופה" אבל קיימת בדיוק באותה מידה.

 

אצל היזמים בולטת מן הסתם תכונת היזמות, שכוללת יצירתיות ורעיונות מטורפים. מצד שני, הם "נופלים" במקומות של סדר, ארגון, הקפדה, תכנון, בקרה - פה הם צריכים עזרה מבחוץ.

זאת לעומת הביטוי אצל מתכנתים לדוגמה, שהרבה פעמים מעידים שברגע שהם צוללים פנימה אל תוך העבודה אי אפשר להוציא אותם משם. גם במקרה הזה יש צרכים ספציפיים שחשוב לשים לב אליהם - למתכנתים הסביבה היא מאוד משמעותית, ובקלות הם יכולים ליפול בין הכיסאות כשהסביבה לא מתאימה להם.

 

בין יזמים שותפים - תקשורת ומודעות יכולות להרים ולהפיל כל מערכת יחסים. כשמדובר בעבודה של אנשים בעלי הפרעת קשב שעובדים עם אנשים שלא מתמודדים עם ההפרעה הזו, יכולות להיווצר אי הבנות שצריך לגשר עליהם ולהסביר מאיפה כל אחד מגיע. 

 

איך נראית הפרעת קשב אצל גברים לעומת נשים

הפרעת קשב וריכוז מתבטאת אחרת אצל גברים ונשים, וזאת הסיבה שהרבה נשים מתפספסות. בנים נוטים להיות יותר היפרים ומפריעים בכתה מה שבולט יותר, בעוד שבנות נוטות יותר לבהות, לחלום, ונבלעות ברקע. 

85% מהמורים הודו בכך שהם לא יכולים לזהות הפרעות קשב אצל בנות. 

בנים מאובחנים פי 4 יותר בקרב משפחה - ב- 70% מהמקרים האחות תאובחן ב- 5-9 שנים איחור אחרי אחיה שמאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, כי היא יותר "אסטרונאוטית". 

התוצאה של חוסר המודעות היא שבגיל מבוגר הן מגיעות לסף תסכול שיכול להתפתח לחרדה, דכאון וקשיים רגשיים. מבחוץ לאחרים זה נראה כאילו הכל בסדר - יש להן עבודה טובה, מצליחות, עם תארים, אבל בפנים הן סובלות.

למה הפרעת קשב פחות בולטת בקרב נשים?

 אבחון אצל נשים הוא "אחר" - יש קריטריונים אחרים לאבחון, אי אפשר למדוד אותן לפי הסקאלה של הגברים, בדיוק כמו שלא מודדים מדדים פיזיים אחרים כמו גובה ומשקל אותו הדבר. ביחד עם זה שנשים רוצות לרצות יותר את הסביבה, והתסמינים של ההיפר הרבה יותר בולטים מרחפנות, הן נשארות "שקופות". צריך ללכת לאיש מקצוע בתחום, שמעודכן במחקרים ובהתפתחויות חדשות בנושא הספציפי של הפרעות קשב בקרב נשים.

 

התסמינים לפי ה- DSM

בשביל לענות על האבחנה האם אדם סובל מבעיות קשב וריכוז, צריכים להיות לפחות 5 מתוך התסמינים הבאים:

1. דחיינות - בלחץ, ברגע האחרון
2. טווח קשב קצר 5-15 דקות
3. דעת שמוסחת מכל דבר פנימי (מחשבות)/ חיצוני
4. שכחנות - לוח הכפל, הודעות
5. איבוד חפצים - סווטשירטים, קלמר, טלפון
6. נטייה להמנע ממאמץ מנטלי שדורש קשב ממושך - למשל, קריאת ספרים, כשצריך להתחשב במשתנה המתערב של אינטליגנציה גבוהה שגם משפיעה. מצד שני - היפר פוקוס כשמשהו מעניין - הם נכנסים לזה כל כולם לעומק
7. חוסר ויסות

 

ההשפעות של הפרעת קשב

- תזונה: הפרעת קשב גורמת לדפוסי אכילה לא בריאים, אימפולסיביים, יש נטייה לשכוח לאכול כל היום ואז מגיעים הביתה בסוף יום עבודה וטורפים או כאלה שמנשנשים כל היום. יש פי 2 סיכון להשמנה אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז, ופי 4 סיכוי לפיתוח הפרעת אכילה הקשורה באכילת יתר. זה לא עניין של מודעות שאין להם, אלא התנהלות של חוסר קשב לאוכל, וחשוב להיות מודעים אליה. לכן - לא יעזור לחזור ולהרצות על מה בריא, המפתח הוא הסביבה. זאת הסיבה שכיום בניתוחים בריאטרים מחויבים לבדוק הפרעות קשב, כי זה עלול להיות פתרון עקר. את האוכל הלא בריא פשוט לשים מאחורה במקרר, רחוק מהעין רחוק מהלב ועדיף בכלל לא לקנות. עוד דבר שיכול לעזור הוא הכנת כל הארוחות מראש, כדי למנוע החלטות אימפולסיביות במהלך היום.

 

- הפרעות שינה: 75% מבעלי הפרעות קשב סובלים מהפרעות שינה, מבחינה נוירולוגית המלטונין מופרש מאוחר יותר - זה אומר שקשה יותר להירדם, קל להתרכז בשעות יותר מאוחרות כי הלילה הוא עם פחות הסחות, ושם הם יכולים לעבוד טוב יותר. זה מוביל לשינה פחות רציפה, קימה יותר קשה, עייפים יותר באופן כללי. 

גם מבחינה פיזיולוגית - הם לא יכולים להירדם. כאן יכולה לעזור מאוד גמישות מצד מנהלים, למען החברה - לתת לעובדים את הלילה ולהגיע מאוחר יותר לעבודה, למען תפקוד אופטימלי. לא צריך להשאר במסגרת המקובעת. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי של מלטונין אם צריך. 

דבר שני הוא היגיינת שינה, שמדבר על ריטואלים התנהגותיים וסביבתיים (נוירולוגים) שעוזרים לייצר את התנאים המתאימים. זה לא נובע ממקור רגשי.

 

- זוגיות: דווקא כששני בני הזוג סובלים מהפרעת קשב - קל יותר להבין אחד את השני. כשרק אחד מתמודד עם זה, נוטים להיות הרבה יותר ריבים. יש פי 3 סיכון לגירושין ביחס לאוכלוסיה (שגם שם היחס עומד על יותר מ 1:3), בגידות, החלפות בני זוג, הרבה פחות סיפוק ממערכת היחסים הזוגית כשאחד מבני הזוג בעל הפרעת קשב. יש מטפלים זוגיים שמתעסקים בהפרעות קשב, המודעות והטיפול עושים את ההבדל. הפרעת קשב היא הפרעת מטריה - אי אפשר שלא להסתכל מבעד לפילטר הזה וההשפעה שלו. כל אלה רלוונטים מאוד גם לשותפות בין קו-פאונדרים כשאחד מהם מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז.

 

- הורות: כל הנושא של סדר וארגון קשה מאוד בעניין של הילדים. אם מדובר בילד שבעל הפרעת קשב, יש שוני בהתמודדות של הורה שגם לו יש הפרעת קשב, לבין הורה שאין לו. הורה שגם בעל הפרעת קשב יכול להבין יותר את הילד שלו, אך יתמודד גם עם יותר לחץ וחרדה מתוך ידיעה של הקשיים שהולכים לעבור על הילד שלו. ההורה שאינו בעל הפרעות קשב  מתקשה יותר להבין את הילד שלו ונוטה יותר לכעוס וגם לדרוש. 

 

אסטרטגיות התמודדות

1) טיפול תרופתי - 80% הצלחה. במוח יש אנזים מסוים ששואב את הדופמין מהר מדי לתוך התאים מבין התאים, והטיפול התרופתי מאזן את הקצב. נוירולוג/פסיכיאטר/רופאים שעברו הכשרה מיוחדת יתאימו את הטיפול המדויק לכם, אין לזה תחליף.

נושא התמכרויות לאוכל/סמים/סיגריות/סקס/אנטרנט - גדול יותר אצל אנשים עם הפרעות קשב, ודווקא הטיפול התרופתי גם לא ממכר וגם מפחית סיכון להתמכרות, הוא משפיע רק בזמן הנטילה. המון מחקרים מצאו שאין השלכות ארוכות טווח לא טובות לטיפול תרופתי.

מעבר לכך, יש גם טיפול "טבעי", אבל הוא עדיין לא תחליף לטיפול תרופתי. כמו שאנחנו לא אומרים למישהו עם משקפיים להוריד אותם ולהתמודד בלעדיהם, ושואלים אותו למה אתה מכור למשקפיים, ככה צריך להסתכל גם על טיפול תרופתי בהפרעות קשב. 

2) ספורט נמצא יעיל במקום ה-2 - משום שהוא מפריש המון דופמין, שתורם גם לתחושת האושר, ומווסת אימפולסיביות וחרדה.

3) להתנהגות נכונה כהורים לילדים עם הפרעת קשב, חשוב לעבור הדרכת הורים - לחזק את ההורים מה לעשות, כי הם נמצאים רוב הזמן עם הילד ויכולים להרגיש אבודים.

4) להעזר בסביבה - עזרה חיצונית שתעזור לחפות על הקשיים. 

5) ארגון זמן המותאים לקשיי והפרעות הקשב משפרות איכות חיים: 

א. רשימות - לא להסתובב עם סתם רשימה שעוברת מיום ליום, צריך לעשות עבודה עליה - חשוב/דחוף, תחומים, לכתוב כמה זמן זה ייקח - משימה לא יכולה להיות יותר משעה - שעתיים כדי להתאים לאנשים עם הפרעות קשב. לא רק לרשום יעדים, אלא להכניס ליומן בזמן שמתאים לך, גם אם זה אחת בלילה - אחרת זה פשוט לא יקרה.

ב. התחייבות מול אנשים חיצוניים - היכולת להיעזר.

ג. חוק ה 80-20 - לבעלי הפרעת קשב וריכוז יש יותר נטייה לפרפקציוניזם, OCD, רצון לעשות עבודה מושלמת, ואז העבודה נתקעת. החוק אומר שב- 20% מהמאמץ והזמן שלך אתה מצליח לעשות 80% עבודה, ואז נותרו לך 20% אחרונים, שאם תרצה לעשות אותם כדי להפוך את זה למושלם, תצטרך להשקיע עוד 80% מהזמן והמאמץ שלך, וצריך לחשוב האם זה שווה את זה. אם ננסה להיות 100% בהכל לא נצליח בכלום, צריך לשרטט את הגבולות שלנו מתוך הבנה של המחיר שאנחנו מוכנים לשלם.