כותרת משנה: שיעור 17 - ח"ג, פרק ח[3], פסקאות 6-9
תאריך: רביעי, ב כסליו התשפ"א
תקציר: הרמב"ם הבחין בין מדריגות בני אדם לפי רמת התעסקותם בצורתם העליונה או בחומרם העכור, ולימד מהי תכליתו של האדם מחד ("אָמַרְתִּי אֱ-לֹהִים אַתֶּם") ולאלו תהומות הוא יכול לרדת מאידך ("אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן").
בהקשר זה הוספנו להרחיב מהו היחס המינון והאיזון הרצוי בין צורת האדם לחומרו במשנת הרמב"ם.
ב/ 002 - הנחות ל”התייצבות על הצור”
ב/ 001 - פתיחה לחלק שני - הא-לוה, הבריאה והנבואה
98 - קריאה אחת ארוכה בשם ה' א-ל עולם
97 - שלילת הגשמות ל"מדברים"
96 - אחדות ה' וכל יכולתו
95 - אינסוף נפשות ואינסוף בזה אחר זה
94 - אפשריות הטבע והכרעתו על ידי הבורא
93 - ארבע דרכים לחידוש העולם
92 - סוגי אינסוף
91 - שכל ודמיון, אפשרות והכרח, חופש א-לוהי וטבע
90 - ''כל מדומה – אפשר''
89 - מוחלטות פועל ה' המעדירה את פועל האדם
88 - בריאה מתמדת ושלילת הסיבתיות
87 - האטומיזציה של ה''מדברים''
86 - א-ל עולם חי העולם
85 - גלגל בעולם ולב באדם
84 - המבנה האורגני של הגלגלים והיסודות
83 - על מקומו של המדע העתיק, ועל סודות הסתרים האמיתיים במשנת הרמב"ם
82 - דרך ההוכחה של הרמב''ם לעיקרי האמונה
81 - גרגירי ליבה של סוד המתפוצצים לכמה דרכים
Create your
podcast in
minutes
It is Free
Real English Conversations Podcast - Learn to Speak & Understand Real English with Confidence!
EconTalk
Betrayal Trauma Recovery - BTR.ORG
» Divine Intervention Podcasts
Psychiatry Boot Camp