23 - ”וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו”, ”וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר”

כותרת משנה: שיעור 23 – ח"א, פרקים טו-טז המונחים ניצב וצור


 

תאריך: ד כסליו התש"ף

 


תקציר: הרמב"ם מלמדנו משמעויות עמוקות של המושגים "צור" ו"התייצבות" מלבד סלע או עמידה גשמית. לדברי הרמב"ם, "התייצבות" היא גם התקיימות קבועה ו"צור" הוא גם ראשית וסיבה פועלת, כמשמעות השואלת את המילה ממשמעותה כמכרה סלע גדול שממנו חוצבים אבנים.
מלבד הרווח שיש בפרשנות זו להרחקת הגשמות מהבורא הנקרא כמה פעמים בכתובים בשם "צור" או מתואר כ"ניצב", מלמדנו הרמב"ם את עומק משמעותו של חלום יעקב ואת העומק שנרמז למשה במעמד נקרת הצור במה שנאמר לו "ונצבת על הצור".