ב/ 094 - סיוע א-להי ורוח הקודש

כותרת משנה: שיעור 94 - ח"ב, פרק מה[1], פסקאות 1-10

 

תאריך: חמישי, כח אלול התש"ף

 

תקציר: החלנו בלימוד מדריגות הנבואה שהרמב"ם מפרטן בפרק מה.

עסקנו בהבנת עניינן של שתי המדריגות הראשונות שהן מדריגות תרום-נבואיות ואינן נבואה ממש.

הדרגה הראשונה היא סיוע א-להי להתעוררות וביצוע פעולה חשובה (וזהו הנקרא ש"רוח ה'" "צולחת" או "לובשת" מישהו), והדרגה השנייה היא שהשפע הא-להי מעורר ומסייע לדיבור וכתיבת דברי חכמה והנהגה (וזהו הנקרא "רוח הקודש").

המאפיין לדרגה זו היא שבה האדם משיג את השפע השיכלי המסייע לו בדיבור או בכתיבה של דבר החכמה בעודו ער כשחושיו מתפקדים כרגיל (בשונה מהנבואה הבאה לאדם בחלום או במראה כאשר חושיו מושבתים).

הסברנו את המדריגות הללו ואת שייכותן, דמיונן והבדלן מן הנבואה האמיתית, וביארנו את ההדגמות של הדרגות הללו שהרמב"ם הביא בפירקנו.