פרק 46 | דנה שלזינגר

יש המון דרכים לספר סיפור כפי שיש אין סוף דרכים לגעת בחיים.

הקשבתי לדנה והצלחתי להרגיש איתה את חייה שלה.

האופן שבו היא מגישה את החוויה היה הרבה מעבר למילים. נדמה היה שהיא מרגישה בתוכה והמילים רק יוצאות החוצה.

היא לקחה אותי יד ביד להצצה מרתקת בתוך פיסות עדינות מחייה.

לעיתים היא עצרה, התלבטה כמה להתקדם כמו חוששת לדרוך על פרח או חיפושית.

ואני הלכתי אחריה - מוקסמת!

בחצי שעה הראשונה טיילנו בתוך המסע הקהילתי שלה בחינוך הביתי. מי שמכיר את נבכי החינוך הביתי יודע כמה מורכבות מכילה בתוכה המילה המבטיחה - הקהילה. ודנה מתארת תהליך! מסע! דרך! יש שם הכל. הקהילה שהיא מתארת נשמעת כמו שמיכת פוך ביום חורף. התכסתי לרגע, הרגשתי בטוחה ומוגנת, מוקפת באנשים טובים.

המסע עם דנה כלל משקפת של אופטימיות וקבלה. החיוך שלה לא ירד גם כאשר היא נגעה בחלקים לא פשוטים:

פרידה מכבדת בין שני אנשים אשר רואים לנגד עניהם את המחויבות ההורית בשלמותה וממשיכים לבחור בחינוך הביתי; ילדה מתבגרת שהחינוך הביתי כבר אולי פחות מתאים עבורה; ילד אשר היה זקוק להתאמות בתוך החינוך הביתי ובעיקר אמא אחת שיודעת לעצור. שמסכימה לא לדעת. שפיתחה הקשבה פנימית עמוקה והיא בלמידה מתמדת.

היה לי הכבוד והעונג דנה יקרה.

את מתנה גדולה מעצם היותך.

לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי 

לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי 

לאינסטגרם שלי 

לפייסבוק שלי

לאתר 

להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת