פרשת נשא: כשהשוויון גובר על האגו – ונוצרת אחדות אמיתית

פרשת נשא – איפוק, איזון וברכה באהבה

השבת אנחנו קוראים את פרשת נשא – הארוכה ביותר בתורה, ולא בגלל ריבוי מצוות או דרמה, אלא דווקא בגלל החזרה המונוטונית על תרומת נשיאי השבטים. 12 פעמים – אותו נוסח בדיוק.

אבל החזרה הזו היא לא טעות עריכה. היא שיעור עמוק בשוויון, באיפוק, וביכולת לוותר על הרצון להתבלט למען ערך גדול יותר – האחדות. אף נשיא לא אמר: "אני אוסיף משהו", "אני אעשה את זה אחרת". כולם בחרו לדבוק בדיוק באותו הדבר, ודווקא מתוך כך, נבנתה שותפות.

📌 הפרשה עוסקת גם בפרשות הסוטה והנזיר – שתיהן מציבות מראה לאדם על גבולות, שליטה עצמית ובחירה. הקנאה והתאווה מובילים לשבר, אבל איזון וגבולות מובילים לצמיחה.

📌 בסיום הפרשה, ברכת הכהנים – מהטקסטים האהובים ביותר בתורה – מזכירה לנו שברכה אמיתית יכולה לבוא רק כשיש אהבה בלב. זו הברכה היחידה שמתחילה בציווי: "לברך באהבה".

✨ אז מה ניקח איתנו מהפרשה הזו?
• את הכוח לוותר על הצורך להיות מיוחד – למען ערך גדול יותר.
• את ההבנה שהרוחניות לא דורשת פרישות אלא איזון.
• את הידיעה שברכה אמיתית מתחילה בלב נקי.

ומה איתך? על איזו "תחרות שקטה" בחיים הגיע הזמן לוותר?
ומה יקרה אם נתחיל לברך אחרים באמת, באהבה?

למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:
https://bit.ly/49gatesCards