ג/ 095 - בין קריאתו של אברהם לאמונה ומוסר, לדרכיה של תורת משה וחוקיה המחייבים

כותרת משנה: שיעור 95 - ח"ג, פרק לד[3], הרחבות וסיומו עד פסקה 5 

תאריך: רביעי, כו אדר תשפ"א

תקציר: הרחבנו בעניין אופיים הכללי של חוקי התורה ובתועלות שיש במוחלטותם, למרות החסרונות הנמשכים מכך בהכרח באופן חריג במצבים מסויימים.

הראינו כמה מקורות ברמב"ם בהם הוא מתייחס כיצד ניתן לתקן גם חסרונות מקומיים הנגרמים מהחוק הכללי ע"י הסמכות שניתנה לחכמים לתקן סייגות לתורה או להורות בה הוראת שעה, והדגשנו את חובת הפרט ואחריותו להוסיף שלימות בדעת ובמעשים, מאחר שאין בטבע עצם עשיית חוקי התורה לבדם לתקן כל אדם פרטי ולהביאו למלא שלמותו בלא תוספת השתדלות שכזו גם מצידו.

עוד הרחבנו למנות את הטעמים השונים והמעלות שיש דווקא בדרך של קביעת החוקים הא-להיים הכוללים, וציינו שבדרך זו נתייחדה תורת משה בהדרכתה הניצחית המביאה לתיקון האנושות הכולל לעומת התחלת הקריאה בשם ה' של אברהם אבינו.