ג/ 112 - טעמים הגיוניים ל”עגלה ערופה” ולדיני רוצח בשגגה

כותרת משנה: שיעור 112 - ח"ג, השלמת פרק מ[3], פסקאות 11-6

תאריך: שני, כא אייר התשפ"א

תקציר: כחלק מלימוד טעמי המצוות שמגמתן לסלק עושק ונזק (=הקבוצה החמישית), לימד הרמב"ם על דין רודף המחייב להציל אדם מרצח או מאונס אפילו בנפשו של רודף,

על הרחקת התורה מתאוות ממון, חימוד וגזל, ודין השבת אבידה, על דיני התורה במקרה של רוצח בשגגה ועל כלל סדרי הטקס של עגלה ערופה שנעשים לדעת הרמב"ם כחלק ממאמץ ואמצעים חכמים למצוא את רוצח ההרוג שנמצא, ולמצות עמו את הדין.

בסיום הפרק ערכנו השוואה בין סידרו לבין הסדר של ספר נזקים שב"משנה תורה", מתוך כך נוכחנו עד כמה הדברים מדוייקים והעלינו הבחנות ומשמעויות חשובות בהבנת טעמי המצוות של הרמב"ם