לאכילה יש אלמנט רגשי מהיום שבו אנחנו מגיעות לאוויר העולם. היא מתקשרת אצלינו לזכרונות ורגשות, לחוויות חזקות ומשפחה. יש לא מעט רעשי רקע מעורבים כשאנחנו אוכלות אז איך אנחנו מחזירות לעצמנו את הקשב למנגנוני הרעב והשובע? איך אנחנו מזהות מתי האכילה מיטיבה איתנו ומתי היא משמשת מיסוך לרגשות שדורשים מקום לבוא לידי ביטוי? ולא פחות חשוב, מה אנחנו עושות עם ההבנות החדשות האלו?