חבר מביא חבר זה לא מקור גיוס חדש. הוא נשען על העולם הכי סטנדרטי ומוכר לנו של קשרים, קשרים אנושיים לא AI ולא איזה משהו טכנולוגי כזה ועדיין גם היום גם ב-2024 חבר מביא חבר הוא מקור הגיוס הטוב ביותר. אני ממליצה עליו המון שנים ועדיין מגיעה לארגונים שמגייסים רק 5% 10% דרך חבר מביא חבר למרות שהפוטנציאל הרבה הרבה הרבה יותר גדול. החלטתי לפתוח קורס לחבר מביא חבר בעוד חודש, אבל עוד לפני זה, כבר עכשיו אני רוצה לתת לכם את העקרונות המרכזיים של מה צריך HR לעשות, מה צריך צוות הגיוס לעשות כדי להטמיע את "חבר מביא חבר" בארגון ואם סקרנותכם תרצו לשמוע ע...
חבר מביא חבר זה לא מקור גיוס חדש. הוא נשען על העולם הכי סטנדרטי ומוכר לנו של קשרים, קשרים אנושיים לא AI ולא איזה משהו טכנולוגי כזה ועדיין גם היום גם ב-2024 חבר מביא חבר הוא מקור הגיוס הטוב ביותר. אני ממליצה עליו המון שנים ועדיין מגיעה לארגונים שמגייסים רק 5% 10% דרך חבר מביא חבר למרות שהפוטנציאל הרבה הרבה הרבה יותר גדול. החלטתי לפתוח קורס לחבר מביא חבר בעוד חודש, אבל עוד לפני זה, כבר עכשיו אני רוצה לתת לכם את העקרונות המרכזיים של מה צריך HR לעשות, מה צריך צוות הגיוס לעשות כדי להטמיע את "חבר מביא חבר" בארגון ואם סקרנותכם תרצו לשמוע עוד פרטים, כל הפרטים על הקורס נמצאים בקישור בתוך הפודקאסט.
זה לא חדש ש"חבר מביא חבר" זה מקור הגיוס האפקטיבי ביותר. אני באופן אישי נחשפתי לחבר מביא חבר כמקור גיוס כבר בשנת 2000 כשניהלתי את הגיוס במפעלים של אינטל בקרית גת וירושלים, אבל בוודאי שזה מקור הגיוס הוותיק ביותר כי כשאנשים בעבר הקימו ארגונים הם קודם כל פנו לאנשים שהם הכירו. אנחנו יודעים שהרבה פעמים יוצאי צבא פונים אחד לשני ויש הרבה פאונדרים וצוותי הקמה של סטארטאפים תסתכלו מסביב שזה כמה חבר'ה שהכירו מההיסטוריה והתחילו להקים ביחד ארגון. אז זה ככה בהיסטוריה הישראלית אבל גם בעולם הפניות referrals שזה השם הבינלאומי נגיד לחבר מביא חבר, זה עדיין מקור גיוס מאוד מאוד חזק מאוד משמעותי.
זה לא רק הישראליות ו"כל ישראל חברים" כזה, אבל כן אני חושבת שיש משהו ב"חבר מביא חבר" הישראלי שתופס זווית טיפה אחרת, יותר מותאמת אלינו. קודם כל באמת במיעוט האוכלוסייה והקירבה. אם בעולם אנחנו מדברים על שש דרגות של הפרדה בארץ אנחנו מדברים על איפה שהוא בין שתיים לשלוש. בדרך כלל כל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו חווינו את זה בצד הקשה והעצוב שזה בחודשים האחרונים במלחמה ואנחנו מכירים את זה כבר שנים אנחנו רוצים להגיע לאיזשהו ארגון להתחיל לעבוד בו חיפוש קטן ב linkedin נמצא את הבנאדם שמכיר מישהו שמכיר מישהו בארגון.
כשאנחנו באים להסתכל על התהליך בפרספקטיבה הגיוסית על מחקרים, כבר הרבה מאוד שנים חוקרים את האפקטיביות של המקור הזה מול מקורות הגיוס מול מקורות אחרים. בדקתי וראיתי שהיה מחקר ממש העדכני ביותר שאני הצלחתי למצוא ב-2023 של חברה שנקראה Firstbird, היום היא נקראת Radancy, וזו חברה שיש לה מערכת לניהול תהליכי הפניות תהליכי "חבר מביא חבר". הם גילו במחקר שלהם הם חקרו 335 ארגונים ברחבי העולם האמת שזה מחקר מאוד מעניין אני אצרף את הקישור אליו בתוך הפודקאסט אבל אפשר לראות מהניתוח שלהם שהתהליך ב"חבר מביא חבר" מהיר יותר ב-30%, ש70% מהארגונים דיווחו על איכות מועמדים גבוהה יותר, ש50% מהארגונים דיווחו על זה שזה חסך להם עלויות, שיותר מ-70% מהארגונים מפעילים תוכנית כזאת בצורה מובנית.
יש גם את ה"פליפ-סייד" של זה, את הצד ההופכי של זה, שהרבה ארגונים לא מספיק מנצלים את התהליך הזה. שהם מגייסים דרך חבר מביא חבר בממוצע משהו בין 10% ל-20% מהגיוסים למרות שאפשר להגיע גם ל-50% ו-60%. אלה שעושים איתו עבודה מאוד מאוד אפקטיבית מגיעים ל-50% 60% מהגיוס דרך "חבר מביא חבר" וזה בעצם הפער וזה גם זאת גם הדרך לבדוק האם אתם עושים טוב את ההטמעה של "חבר מביא חבר" אצלכם בארגון וקודם כל לבדוק מה התוצאות שלכם אם התוצאות שלכם 40% 50% אתם בכיוון הנכון במקום הנכון אתם עושים את זה טוב.
אני אומרת 40% גם, למרות שבעולם מדברים על 50% בתור best-in-class ויש כאלה שגם מצליחים להגיע ל-60% פלוס, בגלל שאם כבר עשיתם 40% זה בערך פי שניים מהממוצע. זה אומר שמשהו אתם עושים הרבה יותר טוב מאשר האחרים אז תדעו שאפשר לעשות יותר אפשר להגיע לסביבות ה-50%, 60%, אבל גם 40% בעיניי זה הצלחה גדולה ואני רוצה כן לתת לכם כאן באמת את העקרונות המרכזיים לאיך לעשות חבר מביא חבר טוב יותר. וכמו שאמרתי בפתיחה ב-27 ביוני אני עושה קורס מקוצר של שעתיים שאני אסביר את העקרונות שנדבר עליהם עכשיו לעומק ואתן לכם דוגמאות מהארגונים שעובדים בצורה הזאת.
אז קודם כל כדי להטמיע "חבר מביא חבר" בארגון שלכם השלב הראשון לעשות זה לאמץ את השיטה כאסטרטגיה ארגונית. מה זה אומר לאמץ את זה כאסטרטגיה ארגונית? זה אומר שכל שכבת ההנהלה הבכירה מסכימה איתכם על זה שחבר מביא חבר זה תהליך שאנחנו רוצים לאמץ כארגון אנחנו רוצים להפוך להיות ארגון מגייס, שכל אחת וכל אחד מהעובדות והעובדים בארגון יודע ויודעת שזאת האחריות שלהם לחפש חברים.
לחפש אנשי קשר לא רק לתפקידים שהצוות שלי מגייס אלא בכלל שהארגון מגייס להיות כל הזמן במיינדסט לחפש אנשים שיכולים להתאים לעבודה בארגון אני תמיד ממליצה גם שמי שמוביל את הפרויקט הזה בארגון דווקא לא יהיה מישהו משאבי אנוש ולא מהגיוס אלא אחד המנהלים אחת המנהלות הבכירות / מנהלים בכירים. לא סמנכ"ל משאבי אנוש אלא להתייחס לזה כמו שמתייחסים בארגון לבטיחות, כמו שמסתפקים מתייחסים בארגון לזהירות בדרכים, כמו שמתייחסים בארגון לעוד משימות שהופכים אותם למשימות ארגוניות שכל האנשים בארגון צריכים לקחת בהם חלק ולא רק משאבי אנוש. יש משהו בזה שהמשימה מובלת על ידי מנהל או מנהלת מקצועיים עסקיים למשל אם אתם גוף של פיתוח אז שמי שמנהל או מנהלת את ה-R&D, את מרכז המחקר והפיתוח יהיה מי שיוביל בארגון את חבר מביא חבר. כי יש להם את הצורך הגדול ביותר קשה לגייס מהנדסים מהנדסות אז אם ה VP R&D מוביל / מובילה את הנושא של "חבר מביא חבר" בארגון, אז כולם מתייחסים אל זה בתור הלב של הארגון הלב העסקי של הארגון.
אז קודם כל המפתח זה שההנהלה המנכ"ל דרך כל שכבת המנהלים הבכירים רואים את זה כמשימה עסקית ארגונית שלהם וכל ההשלכות של זה של תזכורות למנהלים מתחת של עידוד של כולם החלק שלנו בגיוס בתוך זה, זה לרתום אותם זה לעזור להם לאמץ את האחריות הזה אז כמובן תכף נרחיב על התשתית הגיוסית אבל השלב הראשון זה להפוך את זה למשימה של כל הארגון ולא רק משימה גיוסית לא לעשות את זה זה כנראה הפער המרכזי שמפריד בין הארגונים שמצליחים לגייס לאורך זמן בחבר מביא חבר ובין הארגונים שלא מצליחים. בין אלה שמגיעים שם לאחוזים הגבוהים ל-50% 60% ואפילו יותר אחוזי גיוס דרך "חבר מביא חבר" לבין אלה שלא מצליחים להגיע לתוצאות האלה.
אני רוצה מפה לעבור באמת למשימות הגיוסיות, למשימות שהם באחריות הגיוס וזה בעצם מה זו תשתית של "חבר מביא חבר" בארגון שמאפשרת לארגון להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
הדבר הראשון זה לקחת את האחריות לנהל ולמדוד את התהליך. שיהיה לכם תמיד ברור, שיהיה לכם בלחיצת כפתור תהיה לכם הגישה למידע ותוכלו להגיד כמה קורות חיים קיבלתם, מי העובדים שהפנו, כמה מהם היו מתאימים שלאורך זמן יש לכם כל הזמן ניהול ומדידה של נתוני חבר מביא חבר דרך אגב יחד עם נתוני שאר מקורות הגיוס שאנחנו נוכל גם להשוות ביניהם ולראות.
עצם העבודה עצם הניהול וניטור של זה עצם המדידה של התהליך, אם עשיתם קמפיינים מסוימים המדידה של הקמפיינים תאפשר לכם להשוות ביניהם ולראות את הערך של התהליך הזה מול תהליכים אחרים. זו הנקודה הראשונה.
הנקודה השנייה היא ליצור ערוץ תקשורת לכל הארגון שיהיה לכם כלי זה יכול להיות ערוץ סלאק זה יכול להיות קבוצת וואטסאפ זה יכול להיות ערוץ טלגרם, כל דרך שיש לכם להפיץ באופן קבוע את המשרות לכל העובדים בארגון או לכל העובדים שאמרו "כן אני מוכן / אני מוכנה להפיץ את המשרות". לא בכל ארגון מוכנים לפתוח ערוץ שמשותף לכולם אבל לפחות אפשר להזמין את העובדים לקחת חלק בערוץ שבתוכו אתם תפרסמו את המשרות שאתם רוצים לקדם לחבר מביא חבר וחשוב ליצור את ערוץ התקשורת הזה חשוב שכל מי ששולח קורות חיים יחווה יחס VIP יחס VIP - very important person כלומר ירגישו שהם מיוחדים.
למשל אם למועמד / מועמדת שמגישים קורות חיים אנחנו מחזירים מייל אוטומטי תודה שפנית, לאלה אנחנו נחזיר מייל מותאם אישית שכתוב תודה שפנית דרך יוסי או תודה שיצרת איתנו קשר תוך 48 שעות נתקשר אלייך בחזרה ובאמת להתקשר לכל מועמד שמגיע דרך חבר מביא חבר.
או משהו אחר שהוא היחס VIP יחס VIP זה גם יחס מיוחד לחבר או החברה שהפנו למשל לעדכן אותם שקיבלתם את קורות החיים, שמתחילים את התהליך, לאיזה תפקידים ייעדו אותו בכל ארגון. תחליטו את הדרגות של צנעת הפרט כמה אתם מוכנים לספר לחבר המפנה את מה שקורה עם החבר / חברה שמפנה אבל תנסו לראות באיזה דברים אתם יכולים לתת יחס מיוחד לחברים שהגיעו דרך העובדים שלכם.
לפעמים יש ארגונים שמראיינים את המועמדים אם יש הכרות אישית אם יש המלצה אישית מהחבר לא תמיד זה באמת חבר שמכיר. אבל אם זה חבר שמכיר ויש המלצה אישית אז יש ארגונים שהם מראיינים את כולם אפילו אם הם לא מתאימים לפרופיל. יש כאלה שנותנים איזה שהוא יחס אחר כמו שאמרתי בפנייה בתקשורת בוואטסאפ בקשר אישי. תחליטו מה אתם רוצים לתת לאותם מועמדים שהגיעו דרך חברים ותתנו להם יחס שהם ירגישו שהוא יחס מועדף שגם הם וגם החברים שלהם ירגישו שזה יחס מועדף.
תכינו את הפרסומים כדי שיהיה מאוד קל להפיץ את המידע על התפקידים שאתם מגייסים. תכינו פוסטים תכינו תמונות תכינו סרטוני וידאו ותפיצו אותם דרך אותם ערוצי תקשורת שאמרנו קודם. ככל האפשר פוסטים מעניינים תמונות מסקרנות סרטוני וידאו מצחיקים כמה שאפשר תוכן שיהיה להם קל להפיץ לגבי כל המשרות שמתפרסמות.
והדבר האחרון ששמרתי אותו לסוף, הדובדבן, זה הנושא של התגמול הכספי. זה אולי יפתיע אותכם אבל הארגונים שמצליחים מצליחים אפילו הכי טוב להביא חבר מביא חבר הם דווקא לא הארגונים שמשלמים כסף. אני מצטערת לכל מי שהפך את זה כבר למשרה שנייה, אבל אנחנו יודעים ממחקרי מוטיבציה שכשמישהו יודע שהוא הולך לקבל פרס כספי מול משימה ספציפית שהוא עשה זה פוגע בתפקוד שלו.
עכשיו זה לא שאנחנו לא אוהבים לקבל כסף ואנחנו אוהבים שמשלמים לנו על המשימה אבל אם המשימה עצמה היא לא משימה שהיא מאוד מהנה עבורנו וגם אם כן אבל לא מהנה ברמה מסוימת עצם זה שנותנים כסף יכול לפגוע. ולכן יכול להיות שחוויתם בעבר מצב שהגדלתם את הסכום שמשלמים וראיתם להפתעתכם תוצאה הפוכה מהמצופה של ירידה בהפניות, ירידה בחבר מביא חבר. הרבה פעמים אם לא היה כזה הרגל בארגון של לשלם ופתאום התחלתם לשלם וראיתם פיק בכמות הפניות אז אמרתם לעצמכם "הו הנה הכסף עובד" אבל זה קרה דווקא בגלל זה שהיה שקט הרבה זמן ופתאום העליתם את זה למודעות.
לאורך זמן אם אתם ממשיכים לתגמל וכסף זה הדבר היחיד שאתם עושים, אתם אומרים "אצלנו חבר מביא חבר זה אלף שקל 500 שקל 5,000 שקל" (לא ממש משנה המספר) וגם אחד הדברים המדהימים לא ממש משנה הסכום וזה גם לא משנה אם אתם חברה גדולה או קטנה הסיפור של הכסף זה לא הדבר שבשבילו אנשים מביאים חברים. עשיתי סקר שוב ושוב בהרבה מאוד ארגונים שיצא לי ללוות, ובכולם התוצאה יוצאת מאוד מאוד דומה. אנשים מביאים חברים או בשביל לעבוד עם החברים האלה או בשביל שלחברים יהיה טוב והם יעבדו במקום טוב.
בערך ב-10% מהמקרים הם מביאים אותם בשביל התגמול בשביל הכסף זה לא שאין אנשים שזה הדרייב אבל לרוב האנשים עושים את זה מהמקום הבאמת אישי הבאמת חברי הבאמת רצון לעזור ולא מהמקום הכלכלי העסקי. אז אם חשבתם "רגע, אז אם אני לא אתן כסף מה יגרום להם להביא חברים?" תזכרו אותם, תשאלו אותם מה גרם לכם להביא חברים בעבר ותשתמשו בזה בתוך הפרסומים.
אני רוצה להמליץ מאוד אם עדיין לא התחלתם לתגמל אל תתחילו עם כסף ואם נורא בא לכם לתגמל נורא חשוב לכם לשלם על זה באיזושהיא צורה אז מקסימום תשלמו דרך מתן של פרס, דרך מתן של משהו שמייצר חווייה רגשית. זה יכול להיות סוף שבוע זוגי וזה יכול להיות איירובוט לא משנה, טלפון לא משנה, משהו שהוא שאולי לא הייתי קונה לעצמי. עצם החוויה. לפעמים נותנים פרס קבוצתי זה גם נהדר לפעמים עושים הגרלה אז אנחנו נהנים מחוויית ההגרלה אין בעיה. אבל פרס כספי ידוע ועוד יותר כשמתחילים להוסיף אחרי שלושה חודשים וכל מיני תופעות כאלה רק פוגע בסיכוי של חבר מביא חבר וחבל זה זה באמת ליפול לאיזה בור נורא סטנדרטי של "אה חבר מביא חבר צריך לשלם על זה". לא. לא צריך לשלם על זה. אנשים רוצים לעבוד עם החברים שלהם ויש משהו פנימי שדוחף אותנו הרבה יותר כשאנחנו עושים משהו מהמקום של המוטיבציה הפנימית ולא ממוטיבציה כספית.
אני אעצור פה כי אלה באמת העקרונות הכי חשובים אבל אם תרצו גם לראות דוגמאות גם לשאול הרבה שאלות אני מזמינה אותכם להירשם לקורס בסוף החודש ב-27 ליוני שעתיים אונליין קורס קצר וממוקד לתת לכם את כל הכלים
כמו תמיד ההקלטה שלו תהיה נגישה המצגת שלו תהיה נגישה לכם ותהיה לנו קבוצה לכל השאלות וגם לשיתוף בחוויות אחרי הקורס לראות מי מצליח להריץ קמפיינים נגיד לפעמים דווקא אחרי הקורס כל הקמפיינים שמשתפים זה המקור שמצליח לתת לנו את כל ההשראה ואת הרעיונות לדרך אז תודה ובהצלחה גדולה ותספרו לי אני אשמח לראות קמפיינים מוצלחים של חבר מביא חבר שיצא לכם להריץ בארגון שלכם.
ביי לכולם ובהצלחה.
לפרטים ורישום לקורס "איך לגייס דרך חבר מביא חבר" ב 27/6/2024
למאמר על מחקר "חבר מביא חבר" מ-2023
לאינפוגרפיקה שמסכמת את הטמעת "חבר מביא חבר"
