כותרת משנה: שיעור 17 - ח"ג, פרק ח[3], פסקאות 6-9
תאריך: רביעי, ב כסליו התשפ"א
תקציר: הרמב"ם הבחין בין מדריגות בני אדם לפי רמת התעסקותם בצורתם העליונה או בחומרם העכור, ולימד מהי תכליתו של האדם מחד ("אָמַרְתִּי אֱ-לֹהִים אַתֶּם") ולאלו תהומות הוא יכול לרדת מאידך ("אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן").
בהקשר זה הוספנו להרחיב מהו היחס המינון והאיזון הרצוי בין צורת האדם לחומרו במשנת הרמב"ם.
ג/ 019 - ”נְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא” ו”עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו”
ג/ 018 - חומרת ההרהור והדיבור בעבירה יותר מעשייתה
ג/ 016 - צלם א-להים הקשור בחומר העפרי העכור
ג/ 015 - משלו המופלא של שלמה המלך על החומר, הצורה וההעדר
ג/ 014 - מבוא לפרקי ההשגחה
ג/ 013 - חשיבותם העליונה של פרקי המרכבה, והמסרים הנצחיים העולים מהם
ג/ 012 - דיון בדימוי הבורא לאדם להרמב”ם, וסיכום פרקי המרכבה
ג/ 011 - הרמזים הנעלמים של האדם שעל המרכבה
ג/ 010 - רמזים ראשונים להשגת דמות האדם שעל המרכבה
ג/ 009 - משמעות המרכבה ליחזקאל, לישעיהו ולחז”ל
ג/ 008 - פירוש המרכבה ליונתן בן עוזיאל ולחז”ל
ג/ 007 - השלמת רמזי האופנים והחיות בשתי המרכבות
ג/ 006 - רמזי האופנים ומהות היסודות
ג/ 005 - סודות הכוונה הא-להית שברמזי תנועות החיות
ג/ 004 - רמזי תבנית החיות ומהותן
ג/ 003 - רמזי פני החיות ודמות האדם שלהן
ג/ 002 - לימוד מעשה מרכבה ע”פ הרמב”ם אז וכיום
ג/ 001 - מבוא ופתיחה לחלקו השלישי של מורה הנבוכים
ב/ 099 - עומקו המופלג של חלקו השני של מורה הנבוכים
Copyright © 2006-2022 Podbean.com