פרק 196: איך הזיכרון של מועמדים ומועמדות משפיע על ראיונות עבודה. הרצאתה של מורית רוזן

איך הזיכרון של מועמדים ומועמדות משפיע על ראיונות עבודה. הרצאתה של מורית רוזן

*אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח ב 19/1/2026, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור

הוובינר התקיים ב 15/12/2025, יום ה-800 למלחמה. רן גואילי. חלל חטוף אחרון עדיין בעזה 🎗️

(תמלול ע"י אפליקציית Timeless וסיכום ע"י ChatGPT)

מבוא והרקע לנושא

מורית רוזן פתחה את ההרצאה בהתייחסות לקשר בין כתב יד לזיכרון, תוך אזכור המיזם "אות חיים" וזכרה של נועם אברמוביץ ז"ל.

הוצגו עקרונות השיטה של מורית לריאיון התנהגותי-מצבי, שבו נבחנים דפוסי ההתנהגות של מועמדים בעבר כדי לנבא את תפקודם בעתיד. אחד האתגרים הבולטים שהתגלו: קשיי שליפה של זיכרונות מצד מועמדים, במיוחד תחת לחץ.

למה הזיכרון חשוב בריאיון?

המועמדים נדרשים לשלוף מהזיכרון סיטואציות רלוונטיות מהעבר, פעולה שדורשת ריכוז ומעורבות רגשית. מורית הסבירה כיצד שליפה מהזיכרון שונה מצפייה בווידאו – היא אינה מדויקת, חשופה להטיות ולחסימות.

טעויות נפוצות של מראיינים

• "הוא בחר את הדוגמה הזאת – זה אומר עליו משהו" – בפועל, מועמדים לא תמיד בוחרים במודע את הדוגמה. הזיכרון אינו מדף מסודר.
• פרשנות שגויה לאי-זיכרון – מועמד שאומר "אני לא זוכר/ת" אינו מסתיר מידע, אלא מתמודד עם קושי אמיתי בשליפה.
• מתן דוגמה אישית מצד המראיין – מצמצם את מרחב השליפה של המועמד ומקבע את הסיפור.
• הפעלת לחץ במכוון – הלחץ פוגע ביכולת השליפה עקב השפעת הקורטיזול על ההיפוקמפוס, ומוביל לבלקאאוטים. חשוב להבין שלחץ בריאיון אינו מדמה לחץ בשטח, אלא דווקא פוגע ביכולת המועמד להציג את עצמו כראוי.

סוגי הזיכרון: קצר וארוך טווח

זיכרון לטווח קצר – נמשך שניות בודדות, בקיבולת מצומצמת (7±2 פריטים).

זיכרון לטווח ארוך – כולל:

אפיזודי: זיכרון של אירועים קונקרטיים, מושפע מרגש.

סמנטי: עובדות, ידע כללי, הגדרות עצמיות.

הדגמה: שליפת זיכרון באמצעות תרגילים

משתתפות התבקשו לזכור רצפי מספרים שונים ולכתוב מה נזכרו:

ככל שהרצף ארוך – קשה יותר לזכור.

חלוקה לצ'אנקים וסיפורים (למשל שנים משמעותיות) עוזרת לשלוף.

הבדל בין זיכרון אפיזודי לסמנטי

קל יותר לשלוף אירוע קונקרטי עם רגש מאשר לתאר את עצמנו באופן כללי.

תרגיל נוסף המחיש זאת: משתתפות כתבו הגדרה עצמית כפותרות קונפליקטים, ואז תיאור של קונפליקט ממשי. הקונקרטי נשלף ביתר קלות.

מה עוזר להיזכר?

רמזי שליפה – כמו: "מי הפרצוף שאת רואה מולך כשאת חושבת על קונפליקטים?"

שאלות רקע ממסגרות – למשל: "האם עבדת מול מנהלים? באיזה מקרים הייתה מחלוקת? תני דוגמה."

שחזור הקונטקסט – לשאול שאלות על המעמד עצמו: איפה ישבתם, מה אמרת, איך הוא הגיב וכו'. כל אלה מחזירות את הזיכרון האפיזודי לחיים.

כלים ליישום בשיטה:

הכנת מועמדים מראש – להסביר להם שמדובר בריאיון התנהגותי-מצבי, לעודד הכנת דוגמאות.

שאלות רקע בהדרגה – מהכללי לקונקרטי, כדי להפעיל את הזיכרון.

שאלות פולואפ מדויקות – להחיות את הסיפור בזיכרון.

לגיטימציה לזמן שליפה – לא לעבור לשאלה אחרת מיד. להמתין 20 שניות בשקט. זה מאפשר למועמד לגשת לזיכרון בצורה עמוקה.

אחריות המראיין

העברת האחריות למראיין/ת: לא לצפות שהמועמד/ת ייזכרו לבד. על המראיינ/ת לעזור לו/ה להיזכר בעזרת רמזים, שאלות, אווירה נינוחה. כך נוכל לראות את האדם שבשטח, לא את המועמד או המועמדת המתראיינים.

בסיכום

המשתתפות שיתפו עד כמה ההרצאה פתחה להן חשיבה על זיכרון, גם ברמה האישית כמועמדות וגם כמראיינות. הודגש החשש מכך שמראיינים לא שואלים מספיק שאלות איכותיות.

הוזכר שהריאיון הוא החלטה קריטית המתקבלת בפרק זמן קצר, ולכן חשוב להשתמש בשיטה ממוקדת ומדויקת שתעזור להכיר את המועמד לעומק.

 

למצגת: https://bit.ly/48W81hU