עצרו ! לא דיברנו רק על פיות שיניים!
דיברנו גם על האם לגיטימי לספר לילדים סיפורים מהדימיון- כאילו הם מציאות, וגם על האם מגלים לילדים את האמת ומתי? מה ההשלכות שעלולות להגיע בעקבות כל הסיפורים שלנו אליהם? איך להגיב כשהילדים מספרים לנו סיפורים מהדימיון כמו למשל: חבר דימיוני או חוויות שלא קרו באמת, מה עם סיפורי אגדות/תרבות/חגים? האם יש מקום לשנות סופים/לצנזר/לשנות מילים רק כדי שלא יפחדו? איך להתייחס לחלומות ומה לעשות כשילדים מערבבים בין חלום למציאות?
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים
לאינסטגרם
Create your
podcast in
minutes
It is Free