פרק 10 - עם פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן, לשעבר נשיא המכללה למנהל, חוקר ומרצה לחוסן ופסיכולוגיה חיובית

אורן הוא פסיכולוג קליני, בין אבות הפסיכולוגיה החיובית בישראל, חוקר ומרצה בתחום, והכיר סטודנטים לניהול ויזמות ממש מקרוב במשך 30 שנים.

את אורן זכיתי להכיר כפרופסור שלי עת למדתי MBA עם התמחות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית.

 

בשיחה פסיכולוגית אינטימית, צללנו אל כמה כלים משמעותיים מתוך הפסיכולוגיה החיובית וכיצד ניתן להשתמש בהם בחיי היזמות. 

 

ראשית - מה זה בכלל פסיכולוגיה חיובית? 

זהו ענף שצמח מתוך הפתולוגיות והקושי, ועוסק בשאלה של איך ניתן לצמוח לאחר משבר, ומטרתו, היא להנחיל יסודות איתנים באנשים שייצרו חוסן, וימנעו את המשבר/ הדכאון/ ההתפרקות הבאה.

 

כששואלים מהו אושר? מדברים על 3 רבדים: (1) החיים הטובים (חופשה במלדיביים למשל). (2) משמעות (כפי שתיאר ויקטור פראנקל). בעתות מצוקה - 2 הרבדים הללו לא מתפקדים, וכל שנותר אז, הוא הרובד השלישי - (3) Flow. Flow הוא מצב בו אני מתמסר למשהו שבולע אותי ואיני שם לב לזמן. ההבנה המעמיקה של מושג הFlow, מאפשרת לנו לבחון איך תפקדנו שם, ואז ללמוד מכך להמשך.

בשאלת האושר, מסתבר ש'שמחה גדולה' אינו הרגש שתרומתו היא הרבה ביותר לתחושת האושר, ודוקא רגשות כגון הכרת תודה, גאווה, תחושת סיפוק וחיבור לאנשים - הינם משמעותיים יותר בכינון תחושת אושר, שגם אותה, אורן מציע להחליף במושג 'שביעות רצון'. לידיעה - ציון עצמי בעשירון העליון במבחני שביעות הרצון, מוסיפים 7-8 שנים בתוחלת החיים, כך שזהו מתכון ממש קל ובריא לאריכות ימים.

 

הסתכלות על פסיכולוגיה חיובית מהמקום הקוגניטיבי-התנהגותי, ולא מהמקום הרוחני - עוסקת למעשה בשאלה "מאיפה נצמח?". ובמובן הפרקטי - 'כמה נתעסק בצמיחה וכמה נתעסק בפתרון בעיות?'. דמיינו שיש סערה בים ואתם על החסקה - במקום להתעסק בשאלה 'איך להתמודד עם הגלים?' - תתעמקו בשאלה - 'איך מהחסקה נצמיח אוניה?'. ומכאן - יש מסר ברור ליזמים ש20% מהזמן צריך להיות מוקדש לפתרון בעיות, אבל 80% מהזמן צריך להיות מוקדש לצמיחה.

 

פסיכולוגיה חיובית אינה מאיינת את השלילי - מדובר במנעד, והמטרה היא לשפר את מד שביעות הרצון ביחס לעצמנו, כל פעם עוד קצת (דמיינו חוט קשור לקודקודכם שמושך אתכם כל פעם עוד טיפה למעלה).

 

פסיכולוגיה חיובית צמחה מהפסיכולוגיה הקלאסית, מה שהביא אותנו לשוחח על מושג הפוסט טראומה - בהקשרו כתסמונת פוסט טראומטית (PTSD), אשר איננה ניתנת לניבוי (2 חיילים מצטיינים הנמצאים באותה הסיטואציה בדיוק - האחד יכול שיכיל את הסיטואציה וימשיך הלאה בחייו בצורה תפקודית גבוהה, והשני - יכול להיות שלא יתגבר על הטראומה ושהמתח והלחץ ילוו אותו להמשך חייו באופן שמפריע לתיפקודו - ואין איך לדעת מראש מי יגיב באיזה אופן) . בעוד שחוסן זהו ציר שניתן לניבוי - PTSD והתפרקות נמצאים על ציר נפרד ובלתי תלוי, אשר אין לו קשר לחוסן. לאנשים בכלל וליזמים בפרט, צריכה להיות היכולת הדואלית להחזיק דברים שליליים וחיוביים גם יחד.

 

שוחחנו על הקשר בין resilience ל stress - שניהם מושגים מעולמות הפיזיקה; בעוד שstress הוא לחץ המופעל על חומר, ה resilience מדבר על גמישות החומר, ויכולתו to bounce back, קרי, לחזור לצורתו ולתנאיו, וגם להתגמש ולהשתנות כשצריך. דיברנו גם על המנעד שבין נשים וגברים, ועל כך שעפ"י מחקרים, נשים אמנם סובלות פי 2 מגברים בשיעור החרדה והדכאון, אולם הן גם מאושרות פי 2, בזכות יכולת ה resilience שלהם. בנתונים הללו יש אמירה משמעותית לגביי החשיבות של נשים בצוותי הובלת מיזמים - שכן חוסן הוא מנבא משמעותי להצלחת חברות.

 

נגענו גם במניה דיפרסיה כמטאפורה לחיי היזמות, ועל מה קורה כשמתמודדים בצוות עם מאניה דיפרסיה מאובחנת של אחד השותפים, וכמה חשוב לגלות אמפטיה ולהפנות לאנשי מקצוע מומחים לטיפול. ככלל, על אף שמדובר תמיד על אוכלוסיית היזמים כאוכלוסיה עם תכונות ויכולות גבוהות ו'אקסטרימיות' - חשוב לציין ששכיחות הפרעות/מחלות נפשיות כאלו ואחרות אינה גבוהה יותר מבשאר האוכלוסיה. 

 

מיינדפולנס, קשיבות בעברית, הוא אחד הכלים התומכים של הפסיכולוגיה החיובית, ומטרתו לחזק את הנוכחות שלנו בכאן ועכשיו. בתוך תהליך הינדוס הרגש שלנו שיושב על תמונות, מחשבות, מילים - המיינדפולנס עוזר לנו לחוות את ההווה. גם היכולת לעצור, להתבונן ולשאול שאלות - מתחזקת אצלנו תוך תרגול מיינדפולנס.

הנה תרגיל קצר - התחייבו מול עצמכם לבצע פעילות קצרה עם קשיבות מלאה לתוכה למשך 10 ימים, למשל - לשתות קפה בשקיעה, להקשיב לשיר. בחנו עם עצמכם איך הרגשתם ומה התאפשר אצלכם לאחר אותן מספר דקות ולאחר 10 ימים שהתמדתם בכך.

 

כשמגיעים לצמתי קבלת החלטות - הדרך הנכונה להסתכל עליהם היא לפי תפיסת המשאבים - איפה יש לי משאבים שיכולים לעזור ברגע זה, משאבים בדמות תמיכה חברתית (social support) ומשאבים שקיימים בתוכי ולא חשבתי עליהם קודם (חוזקות, כישורים).

 

משקיעים רבים מנסים להעריך את יכולת היזם-מנכ"ל להוביל את החברה גם בשנה השלישית בחודש החמישי לחייה. החוסן, resilience, הוא הפרמטר המשמעותי המרכזי המשפיע על יכולת זו. זוהי אותה אינטיליגנציה רגשית שהיא הבסיס, 'הרכיב הסודי' שלא רואים אותו תמיד - אבל בלעדיו אין, שפסיכולוגיה חיובית עוזרת לחזק את אותו החוסן ולייצר בסיס איתן להמשך הצמחת הסטארטאפ, ושכמו שאבי ז"ל היה אומר - "ויפה שעה אחת קודם" - ביסוס חוסן יכול למנוע התפרקות ומשברים משמעותיים.