האם ניסיתם פעם להקשיב למישהו במלוא תשומת הלב, ללא שיפוטיות? מבלי שהמחשבות מתרוצצות בראש כתגובת שרשרת לדברים הנאמרים?
מבלי לכעוס על מה שנאמר ולחשוב איך לתקוף בחזרה?
ללא הצורך לשאול שאלות רק כדי לספק את יצר הסקרנות שלך?
ללא הצורך לתת עצות או להחליט מה טוב?
מבלי לרכל אחר כך מאחורי הגב ולהעביר את המידע שסיפרו לנו הלאה?
מתי כדאי לשתוק ובכלל מה עם להקשיב לעצמנו?
עוד פרק בתוכנית סליחה יומיומית
חדי חזן
תהליכי סליחה לשחרור כעסים
https://hedy-slicha.co.il/