מה עושים כשהציפיה שהילדים שלנו יתחברו וישתפו פעולה לא מתגשמת?

 

אז מצאת בן או בת זוג מדהימים... יש שם אהבה שלא ידעת בכלל שאפשרית בעולם - והנה היא לא סתם אפשרית, הוא אפשרית עבורך! 

בשלב מסוים אנחנו פתאום מבינים את זה - זכינו! 
יש לנו תחושה של התרוממות רוח, של מסוגלות מאוד גדולה. 
יש לנו ביטחון וודאות מאוד גדולים,
שאנחנו בזוגיות שנכונה לנו, שאנחנו בדרך הנכונה, 
שאנחנו הולכים לחיות יחד עוד שנים קדימה, 
וברור לנו שלילדים שלנו יש חלק בכל הדבר הזה. 

 

 

אנחנו מבינים שלחבר משפחות זה תהליך, אנחנו מבינים שזה לוקח זמן, 
אנחנו גם מבינים שכל ילד מגיע עם הרגישויות שלו, והאישיות שלו. 

 

 

אנחנו גם מאמינים שחייבת להיות דרך לחבר את כל הדבר הזה יחד, 
ואנחנו מאמינים שנמצא את הדרך שנכונה לנו ולילדים שלנו. 

 

 

ואז משהו משתבש... 
לפעמים קורה הדבר שממנו הכי חששנו, 
לפעמים קורה הדבר שבכלל לא חשבנו עליו, 
אבל בחיים כמו בחיים, משהו תמיד קורה! 

 

 

אנחנו יודעים איפה אנחנו מתחילים,
בד"כ גם יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, 
אבל הדרך לשם מפתיעה.
זה לא בדיוק הדרך שרצינו והתכוונו, 
זאת לא הדרך לה ציפינו.

לפעמים זה ילד אחד שמתנגד לחיבור, 
לפעמים זה אחד מאיתנו, שמוצא את עצמו באיזה קושי ריגשי לא צפוי מול הילדים, 
לפעמים זה הגרושים או ההורים, שמיצרים התנגדות אצל הילדים. 

ואז השאלה הגדולה היא: איך אנחנו מתמודדים? 
בפרק הזה אנחנו מתמודדים עם השאלה הזאת.  

מה עושים, שמה שרצינו שיקרה, לא קורה? 
שהציפייה שלנו שהילדים יתחברו לא מתממשת כמו שחשבנו? 
איך מתמודדים כשהילד של בן הזוג מתנגד אלי או לילדי? 
איך מתמודדים שהילד שלי הוא הילד שמתנגד?