מתחברים: להגיד תודה ולפחד לאבד

אני ממשיך עם פרק אקלקטי, שגם בו אני מחבר שני תחומים שלכאורה אינם קשורים זה עם זה. הפעם זהו הפחד לאבד - מרכיב בסיסי בכל מערכת יחסים - והכרת תודה.

אני מדבר בפרק הזה על הפחד לאבד, על הנוכחות שלו בחיינו וכיצד הוא מנהל אותנו כאשר אנו לא מודעים אליו. משם אני ממשיך לדבר על הכרת תודה וכיצד השניים קשורים ביחד - כיצד, כאשר אני לומד להודות על מה שיש לי בחיים, אני מתחבר גם לפחד לאבד. ומדוע, גם אם אני יותר מפחד כתוצאה מכך, חשוב שנודה על מי ומה שיש לנו בחיינו.

ספרו לי אם התחברתם ומה עורר בכם הפרק, אשמח לקרוא.