העדפה מתקנת באוניברסיטאות - פרק 84

ד"ר אבי גרפינקל, על העדפה מתקנת באוניברסיטאות. סטודנטים רבים במוסדות אקדמיים אליטיסטיים מרגישים טיפשים על אף שאינם טיפשים כלל, משום שההשוואה לכל התלמידים המבריקים האחרים מערערת את הביטחון העצמי. תלמידים אלה חווים "נחיתות יחסית". הם משווים את עצמם עם התלמידים שלומדים איתם באותה כיתה, ולא עם כלל התלמידים במדינה או בעולם לכן סטודנטים במוסד אליטיסטי – למעט, אולי, התלמידים הטובים ביותר בכיתה – יתייצבו מול נטל שלא היה מעיק עליהם באווירה תחרותית פחות. בארצות הברית יש מחלוקת אדירה בשאלה אם מכללות ובתי ספר מקצועיים צריכים להנמיך את תנאי הקבלה למיעוטים מקופחים. תומכי ההעדפה המתקנת אומרים כי מוצדק לעזור למיעוטים להיכנס לבתי ספר בררניים בשים לב להיסטוריה הארוכה של האפליה נגדם. המתנגדים אומרים כי הנגישות לבתי הספר הבררניים חשובה כל כך שיש לספק אותה רק על יסוד היכולת האקדמית. קבוצה באמצע אומרת כי השימוש בגזע כבסיס להעדפה הוא מוטעה — ומה שעלינו באמת לעשות הוא לתת העדפה לעניים. מה שכל שלוש הקבוצות מקבלות כמובן מאליו הוא שהיכולת להתקבל לבית ספר אליטיסטי היא יתרון חשוב כל כך ששווה להילחם על המקומות המעטים בצמרת. אבל מדוע בעצם אנשים משוכנעים שערכם של המקומות בצמרת גבוה כל כך ששווה להילחם עליהם? על כל זאת, בפרק המרתק שלפנינו. מקור:

Sander, R. and Taylor, S. (2012). Mismatch – How Affirmative Action Hurts Students It's Intended to Help, and Why Universities Won't Admit It. New York: BASIC BOOKS

לקריאה בפורטל מס"ע בנושא:

https://portal.macam.ac.il/article/mismatch-how-affirmative-action-hurts-students/

לאתר תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/